- שדרות בגין 156, תל אביב
- [email protected]
הבנת המושגים הבנקאיים יכולה לסייע לנו רבות בהחלטות משמעויות בחיינו, החל מלקיחת הלוואה, משכנתא, השקעות או הפקדות כספים. סביר להניח שמרבית האנשים לא מכירים כ-30% מהמושגים בממוצע – מה שעלול להוביל ללקיחת החלטות שגויות ויקרות. אז מהי ריבית פריים? כיצד מפענחים לוח סילוקין? ומהי הלוואת בלון? הכנו לכם מילון מונחים בנקאיים שאתם חייבים לדעת!
בדרך כלל, הפירושים עצמם נכתבים גם הם בשפה גבוהה ובלתי מובנית, כזו המצריכה הבנה בסיסית בעולם הבנקאות והפיננסיים או רקע מקדים. לכן, החלטנו לקחת את כל המושגים הפיננסיים הנפוצים ביותר בישראל ולכתוב להם פירושים פשוטים, ברורים ומדוקים – שינגישו את הנושא לכל אדם!
אוברדרפט (משיכת יתר) זהו מצב שבו חשבון העו״ש של הלקוח נמצא ביתרת חובה (שלילית) עקב משיכת כספים מעבר לסכום הזמין לו בחשבון. אוברדרפט זוהי למעשה הלוואה לזמן קצר שהבנק נותן באופן אוטומטי במסגרת האשראי בחשבון, והלקוח משלם עליה ריבית גבוהה.
דוגמה: לתומר יש בחשבון 400 שקל ומסגרת אשראי של 3,000 שקל. הוא מוציא 1,200 שקל לתשלומים, כך שהחשבון עובר למינוס של 800 שקל – זהו אוברדראפט של 800 שקל שעליו הוא משלם ריבית גבוהה יומית עד שיפקיד כסף או יקבל משכורת.
אישור עקרוני הוא הודעה ראשונית מהבנק או הגוף המממן המציינת שהלקוח זכאי לקבל הלוואה בסכום מסוים, בהתבסס על הנתונים שמסר. האישור מבוסס על הכנסות, היסטוריית אשראי וכושר החזר, אך אינו מחייב ואינו סופי.
חשוב לזכור שגם לאחר אישור עקרוני, המלווה יכול לשנות תנאים או לדחות את הבקשה אם מתגלים פרטים חדשים בבדיקה מעמיקה יותר.
דוגמה: זוג צעיר הגיש בקשה למשכנתא של 1,200,000 שקל. הבנק נתן להם אישור עקרוני בהתבסס על תלושי השכר שלהם. רק לאחר בדיקה מפורטת של כל המסמכים והשמאת הדירה, הבנק יאשר את ההלוואה באופן סופי.
אשראי בהקשר של הלוואה, הוא כלי פיננסי המאפשר לאדם או לעסק לקבל כסף, מוצרים או שירותים באופן מיידי, תוך התחייבות להחזרת הסכום במועד מאוחר יותר – בדרך כלל בתוספת ריבית או עמלות.
בעצם, מדובר בסוג של מימון המבוסס על אמון הגוף המלווה (בנק, חברת אשראי וכו') ביכולת הלקוח לעמוד בהתחייבויותיו. הבנק או הגוף המממן מעמיד לרשות הלקוח מסגרת כספית מוגדרת מראש (אשראי), שהיא למעשה הסכום המקסימלי שניתן לקבל.
דוגמה: נניח שיש לך חשבון עו"ש בבנק עם יתרה של 1,000 שקל, והבנק אישר לך מסגרת אשראי של 5,000 שקל. משמע הדבר שאתה יכול להוציא מהחשבון עד 6,000 שקל בסך הכל (1,000 שקל מהיתרה שלך + 5,000 שקל ממסגרת האשראי). אם תוציא 3,000 שקל, החשבון שלך יהיה במינוס של 2,000 שקל – זה האשראי שהשתמשת בו. על סכום זה הבנק יגבה ממך ריבית חודשית עד שתחזיר את הכסף.
הלוואה היא עסקה פיננסית שבה גוף מלווה (בנק או מוסד מימון) מעביר סכום כסף מוגדר לאדם או לעסק , אשר מתחייב להחזירו בעתיד בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. מי שמעניק את הכסף נקרא "מלווה", כאשר מי שמקבל את הכסף נקרא "לווה".
ההלוואה מורכבת משני מרכיבים עיקריים: קרן – סכום הכסף המקורי שהתקבל, וריבית – עלות השימוש בכסף. הלווה מחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשיים קבועים הכוללים קרן וריבית, בדרך כלל לפי לוח סילוקין מוסכם.
דוגמה: שרה צריכה 60,000 שקל לקניית רכב. היא לוקחת הלוואה מהבנק לשנתיים בריבית של 4% שנתית.
מה שקורה:
הלוואה בנקאית זוהי הלוואה הניתנת על ידי בנק, כאשר הלוואות בנקאיות דורשות לרוב בדיקת יכולת החזר של הלווה, וכרוכות בתנאים ודרישות כמו בטחונות או ערבים. ניתן לקבל הלוואה בנקאית כמעט לכל מטרה (רכב, שיפוץ בית, כיסוי המינוס, לימודים וכד'), בכפוף לאישור הבנק ותנאי ההחזר שקבע.
דוגמה: רונית פנתה לבנק לקבלת הלוואה בנקאית של 80,000 שקל לרכישת רכב. הבנק בדק את הכנסותיה החודשיות, היסטוריית האשראי שלה, ודרש כי הרכב ישמש כבטחונה להלוואה.
לאחר אישור הבקשה, הבנק הציע לה הלוואה לשלוש שנים בריבית של 4.2% שנתית, עם תשלום חודשי של כ-2,372 שקל. רונית חתמה על הסכם הלוואה, קיבלה את הכסף, ורכשה את הרכב שישמש כבטוחה עד לסיום תשלומי ההלוואה.
הלוואה חוץ-בנקאית היא הלוואה הניתנת על ידי גוף פיננסי שאינו בנק, כמו למשל חברות אשראי, חברות ביטוח, קרנות פנסיה או חברות מימון פרטיות. ההלוואה החוץ-בנקאית מאופיינת בכך שהיא אינה פוגעת במסגרת האשראי הבנקאית של הלווה, מה שמאפשר לו לשמור על הגמישות הפיננסית שלו מול הבנק. לעיתים הלוואות אלו ניתנות בתנאים גמישים יותר ובהליכי אישור מהירים יותר מאשר בבנקים.
עם זאת, הלוואות חוץ-בנקאיות נושאות בדרך כלל ריבית גבוהה יותר מזו הבנקאית, בשל הסיכון המוגבר למלווה והיעדר הפיקוח הבנקאי המחמיר. גופים אלו פונים לעיתים ללקוחות שקשה להם לקבל אישור בבנק או שזקוקים למימון מהיר.
דוגמה: מיכל זקוקה ל-40,000 שקל לטיפול רפואי דחוף, אך הבנק שלה דחה את בקשתה להלוואה בשל היסטוריית אשראי בעייתית. היא פונה לחברת אשראי חוץ-בנקאית שמאשרת לה הלוואה תוך 48 שעות. מיכל בעצם מקבלת את הכסף מהר, אך משלמת ריבית גבוהה יותר, זאת תוך כדי שמסגרת האשראי שלה בבנק נשארת פנויה לשימוש עתידי.
הלוואת בלון היא הלוואה שבה מרבית סכום ההלוואה (הקרן) משולם בתשלום אחד גדול בסוף התקופה, במקום בתשלומים חודשיים קבועים. לאורך חיי ההלוואה הלווה משלם בדרך כלל רק את הריבית (או חלק מהריבית), והקרן כולה נפרעת ב"בלון" בתום התקופה. קיימים שני סוגים עיקריים:
קיימים שני סוגים:
דוגמה: רחל צריכה 150,000 שקל לשיפוץ דירתה וצפויה לקבל ירושה של 200,000 שקל בעוד שנה וחצי. היא לוקחת הלוואת בלון לתקופה זו. במהלך התקופה היא משלמת רק ריבית חודשית של כ-500 שקל. כשהיא מקבלת את הירושה, היא משלמת את כל 150,000 השקל בבת אחת.
הלוואת גישור היא הלוואה קצרת מועד הנועדה לגשר על פער תזרימי זמני, כאשר קיים צורך במימון מיידי לפני קבלת כסף צפוי ממקור אחר. זהו סוג של הלוואת בלון שמתאפיינת בתקופה קצרה ותשלום חד-פעמי בסיום.
השימוש הנפוץ ביותר בהלוואת גישור הוא ברכישת דירה חדשה לפני מכירת הדירה הקודמת – הקונה זקוק לכסף עכשיו לרכישה, אך יקבל אותו רק בעתיד ממכירת הנכס הישן. במהלך תקופת הגישור הלווה משלם בדרך כלל רק ריבית, והקרן מוחזרת בתשלום אחד בתום התקופה.
דוגמה: איתי רוצה לקנות דירה בשווי 1,800,000 שקל אך טרם מכר את דירתו הנוכחית שמוערכת ב-1,400,000 שקל. הוא לוקח הלוואת גישור של 1,200,000 שקל לשישה חודשים. במהלך התקופה הוא משלם רק ריבית חודשית של כ-4,000 שקל. כאשר הוא מוכר את הדירה הישנה, הוא מחזיר את כל 1,200,000 השקל בבת אחת מתוך כספי המכירה.
הלוואת גרייס היא הלוואה המאפשרת ללווה לדחות את תחילת תשלומי ההחזר לתקופה מוגדרת הנקראת "תקופת חסד (גרייס)". במהלך תקופה זו הלווה אינו נדרש לשלם את תשלומי הקרן, ולעיתים גם לא את הריבית.
סוג הלוואה זה מיועד למצבים בהם הלווה זקוק לדחייה בהחזר – למשל סטודנט שיתחיל להחזיר רק לאחר סיום הלימודים. חשוב לזכור שבתקופת החסד הריבית בדרך כלל ממשיכה להצטבר, כך שלאורך זמן ההלוואה תהיה יקרה יותר.
דוגמה: אורי לוקח הלוואה של 40,000 שקל ללימודי הנדסה עם תקופת גרייס של שנה. במהלך השנה הראשונה הוא לא משלם כלום, והריבית מצטברת. רק לאחר תום השנה הוא מתחיל לשלם תשלומים חודשיים על ההלוואה שגדלה בינתיים.
כושר החזר הוא היכולת הפיננסית של הלווה לעמוד בתשלומים החודשיים של ההלוואה. הוא מחושב על בסיס ההכנסה הפנויה לעומת ההתחייבויות הקיימות.
בנקים מגבילים את החזר ההלוואה לאחוז מסוים מההכנסה החודשית (בדרך כלל עד 30%-40%) כדי להבטיח שהלווה לא ייכנס למצוקה כלכלית. כושר החזר גבוה מעיד על סבירות טובה שהלווה יעמוד בתשלומים.
דוגמה: אבי מרוויח 15,000 שקל בחודש והוצאותיו הקבועות הן 8,000 שקל. כושר ההחזר שלו הוא 7,000 שקל, אך הבנק יאשר לו הלוואה עם החזר חודשי של עד 6,000 שקל בלבד (כ-40% מההכנסה).
לוח סילוקין הוא טבלה המפרטת את כל תשלומי ההחזר העתידיים של הלוואה לאורך תקופתה, כולל פירוט חודשי של סכום הקרן, הריבית ויתרת ההלוואה שנותרה. קיימות שתי שיטות עיקריות: לוח שפיצר (תשלומים חודשיים קבועים) ולוח קרן שווה (החזרי קרן קבועים עם ריבית משתנה).
דוגמה: בהלוואה של 120,000 ₪ ל-10 שנים בריבית 4% בשיטת שפיצר – התשלום החודשי יהיה קבוע (1,216 ₪), אך בחודש הראשון 816 ₪ יהיו קרן ו-400 ₪ ריבית, ואילו בחודש האחרון 1,212 ₪ יהיו קרן ורק 4 ₪ ריבית.
לוח סילוקין קרן שווה הוא שיטת החזר הלוואה בה סכום הקרן המוחזר בכל חודש קבוע, בעוד הריבית מחושבת על היתרה הנותרת. התשלום החודשי הכולל הולך וקטן עם הזמן – גבוה בתחילת ההלוואה ונמוך בסופה. שיטה זו חוסכת בסך הריביות הכולל שמשולם לאורך ההלוואה.
דוגמה: בהלוואה של 120,000 ₪ ל-10 שנים בריבית 4% – החזר הקרן יהיה קבוע (1,000 ₪ בחודש), אך התשלום הכולל בחודש הראשון יהיה 1,400 ₪ (1,000 ₪ קרן + 400 ₪ ריבית), ובחודש האחרון רק 1,003 ₪ (1,000 ₪ קרן + 3 ₪ ריבית).
לוח שפיצר הינו מושג המתייחס לשיטת החזר נפוצה, המוצגת בטבלה ומפרטת את הרכב תשלומי החזר ההלוואה בכל חודש (בלוח הסילוקין). בשיטת לוח שפיצר סכום התשלום שווה בכל חודש, כאשר ההרכב שלו הוא זה שמשתנה – בתחילת ההלוואה מרבית התשלום מורכב מהריבית ומעט מהקרן, ועם הזמן החלק של הקרן בהרכב התשלום עולה וחלק הריבית יורד. שיטה זו רלוונטית עבור הלוואות ומשכנתאות בריבית קבועה ואינה צמודה למדד המחירים לצרכן.
דוגמה: דני לקח הלוואה של 600,000 ₪ לתקופה של 20 שנה בריבית של 4% שנתית. התשלום החודשי הקבוע יהיה כ-3,636 ₪. בתשלום הראשון: כ-2,000 ₪ ריבית ו-1,636 ₪ קרן. בתשלום האחרון: כ-12 ₪ ריבית ו-3,624 ₪ קרן. הלווה ישלם את אותו סכום חודשי (3,636 ₪) במשך כל 240 החודשים, אך ההרכב הפנימי ישתנה בהדרגה לטובת הקרן.
מיחזור הלוואה הוא נטילת הלוואה חדשה לצורך פירעון מלא של הלוואה קיימת, במטרה לשפר את תנאי ההחזר. המיחזור מאפשר להפחית את הריבית, להאריך את תקופת ההחזר, להקטין תשלומים חודשיים או לעבור למסלול מתאים יותר למצב הכלכלי הנוכחי.
דוגמה: רן לקח משכנתא לפני 3 שנים בסכום 800,000 ₪ בריבית קבועה של 4.8%. כיום, לאחר שהריביות בשוק ירדו ל-3.5%, הוא ממחזר את המשכנתא – לוקח הלוואה חדשה בריבית הנמוכה כדי לסגור את הישנה. בכך הוא חוסך כ-1,000 ₪ בחודש (מ-4,200 ₪ ל-3,200 ₪) ומקטין את סך הריביות שישלם לאורך השנים.
מסגרת אשראי היא הסכום המקסימלי שהבנק מאשר ללקוח להיכנס בו ליתרת חובה (מינוס) בחשבון העו"ש. זהו למעשה גבול האשראי שנקבע על בסיס הערכת הבנק את כושר הפירעון של הלקוח והאמינות שלו.
המסגרת מאפשרת ללקוח לחרוג מהיתרה החיובית שלו בחשבון, ובעצם "ללוות" מהבנק עד לתקרה המותרת. הלקוח משלם ריבית רק על הסכום שהוא בפועל נמצא במינוס, ויכול להחזיר ולהשתמש במסגרת שוב ושוב כל עוד הוא לא חורג מהגבול שנקבע.
חשוב לזכור שמשיכת יתר מעבר למסגרת האשראי המאושרת תגרור סירוב עסקה או חיוב בעמלות גבוהות במיוחד.
דוגמה: לקוח עם יתרה של 3,000 שקל בחשבון קיבל מסגרת אשראי של 10,000 שקל. משמעות הדבר שהוא יכול להוציא מהחשבון עד 13,000 שקל בסך הכל (3,000 שלו + 10,000 מהמסגרת).
אם הלקוח יוציא 8,000 שקל, החשבון יעמוד על מינוס 5,000 שקל – זהו הסכום שהוא השתמש בו מתוך מסגרת האשראי. על 5,000 השקל הללו הוא ישלם ריבית חודשית.
אם הלקוח ינסה להוציא 14,000 שקל (מעבר לגבול של 13,000), הבנק יסרב לעסקה או יחייב אותו בעמלות גבוהות על חריגה מהמסגרת.
משכנתא היא הלוואה לדיור הניתנת לרכישת נכס נדל״ן (דירה, בית וכד'). המשכנתא ייחודית בכך שהנכס הנרכש משמש כבטוחה (שיעבוד) להלוואה – כלומר, הנכס משועבד לבנק עד להחזר מלוא ההלוואה. משכנתאות ניתנות לתקופות ארוכות (עד 30 שנה), ובפיקוח בנק ישראל יש הגבלות ונהלים לגבי תנאיהן (הון עצמי מינימלי, יחס החזר מההכנסה ועוד).
דוגמה: זוג צעיר קונה דירה בשווי 1,800,000 שקל עם הון עצמי של 450,000 שקל (25%). הם לוקחים משכנתא של 1,350,000 שקל לתקופה של 25 שנה בריבית ממוצעת של 3.5% שנתית. התשלום החודשי שלהם הוא כ-6,750 שקל. הדירה משועבדת לבנק – כלומר, הבנק רשום כבעל זכויות בנכס עד שהמשכנתא תיפרע במלואה. רק אז הזוג יוכל למכור את הדירה או לשעבד אותה לצרכים אחרים ללא אישור הבנק.
פירעון חלקי הוא החזרת חלק מסכום ההלוואה לפני מועד הסיום, ללא סגירת ההלוואה כולה. התשלום מקטין את יתרת החוב ועשוי להפחית את התשלום החודשי או לקצר את משך ההלוואה.
דוגמה: יוסי קיבל בונוס של 50,000 שקל והחליט להפקיד אותו כפירעון חלקי למשכנתא. יתרת החוב קטנה, והתשלום החודשי שלו ירד מ-5,200 שקל ל-4,800 שקל.
פירעון מוקדם הוא החזרת יתרת ההלוואה או חלק ממנה לפני המועד הקבוע בלוח הסילוקין המקורי. הפירעון המוקדם חוסך תשלומי ריבית עתידיים, אך עלול להיות כרוך בתשלום עמלת פירעון מוקדם למלווה כפיצוי על ההפסד הכספי שנגרם לו.
דוגמה: מיכל קיבלה ירושה של 400,000 ₪ והחליטה לפרוע את יתרת המשכנתא שלה שעמדה על 350,000 ₪ (במקום להמשיך לשלם עוד 12 שנה). אמנם היא חוסכת כ-180,000 ₪ תשלומי ריבית עתידיים, אך הבנק גובה ממנה עמלת פירעון מוקדם של 12,000 ₪ – ובסך הכל היא עדיין חוסכת 168,000 ₪.
עמלת פירעון מוקדם היא התשלום שגובה המלווה (בנק או גוף פיננסי) מהלווה בעת פירעון מוקדם של ההלוואה. העמלה מהווה פיצוי כספי למלווה על ההפסד הכלכלי שנגרם לו כתוצאה מהפירעון המוקדם – בעיקר אובדן הכנסות ריבית עתידיות וצורך למצוא השקעה חלופית לכסף.
דוגמה: יוסי פרע מוקדם משכנתא בסכום 200,000 ₪ שנותרו בה עוד 8 שנים להחזר. הבנק גבה ממנו עמלת פירעון מוקדם של 6,000 ₪ (3% מיתרת החוב). למרות העמלה, יוסי עדיין חסך כסף רב בהשוואה להמשך תשלום הריביות.
קנס פיגורים הוא תשלום נוסף שהלווה מחויב לשלם במקרה של איחור בתשלום (עונש על אי התשלום בזמן). הקנס נועד להרתיע מפני איחורים ולפצות את המלווה על הסיכון והטרחה.
דוגמה: גלית איחרה בתשלום החודשי של ההלוואה ב-10 ימים. הבנק חייב אותה בקנס פיגורים של 150 שקל בנוסף לתשלום הרגיל.
זהו סכום ההלוואה המקורי שניתן ללווה על ידי גוף המימון, זאת לפני תוספות ריבית או הצמדה. זהו הסכום הבסיסי שחייבים להחזיר, והוא קטן עם כל תשלום עד לאיפוסו.
דוגמה: אורן לוקח הלוואה של 100,000 שקל – זו הקרן, בריבית של 4%. בכל תשלום חודשי הוא מחזיר חלק מהקרן בתוספת ריבית, עד שהקרן מגיעה לאפס.
עמלות ניהול הן חיובים שוטפים הנגבים במהלך חיי ההלוואה עבור ניהול החשבון ותחזוקתו. זה כולל דמי טיפול חודשיים, עמלות ניהול חשבון עו"ש וכל עמלה הקשורה לתפעול ההלוואה.
דוגמה: מירי משלמת 25 שקל בחודש עמלת ניהול על הלוואת הרכב שלה, בנוסף לתשלום ההלוואה עצמה.
עמלת פירעון מוקדם היא סכום שהבנק עשוי לדרוש כאשר הלווה מחזיר את ההלוואה לפני הזמן. העמלה מפצה את המלווה על אובדן ריבית עתידי. גובהה מחושב לפי הפרשי ריבית ובכפוף לרגולציה של בנק ישראל.
דוגמה: רונית רוצה לפרוע משכנתא שנותרו בה 10 שנים. הבנק גובה ממנה עמלת פירעון מוקדם של 12,000 שקל, שעדיין משתלמת לה כי היא חוסכת 80,000 שקל ריבית עתידית.
עמלת פתיחת תיק היא תשלום חד-פעמי הנגבה בעת קבלת ההלוואה, בעיקר במשכנתאות או הלוואות גדולות. זו בעצם עמלת "טיפול" בבקשה עצמה ובפתיחת התיק, הנגבית על ידי גוף המימון (בדרך כלל נפוצה בבנקים) בתחילת התהליך ומשפיעה על העלות הכוללת.
דוגמה: בני לוקח משכנתא של 1,500,000 שקל. הבנק גובה ממנו עמלת פתיחת תיק של 3,500 שקל בנוסף להלוואה עצמה.
אינפלציה זוהי בעצם עליית מחירים מתמשכת במשק, הנמדדת כשיעור העלייה במדד המחירים לצרכן. משמעותה שכוח הקנייה של הכסף יורד עם הזמן והיא עלולה להשפיע על גובה הריביות במשק. זאת בפרט על הלוואות עם ריבית משתנה, שעשויות להתעדכן בהתאם לשינויים באינפלציה.
דוגמה: בתחילת השנה כיכר לחם עלה 8 שקלים. בסוף השנה מחירו עלה ל-8.4 שקלים. האינפלציה על לחם עומדת על 5% (0.4 ÷ 8 × 100).
דפלציה היא תהליך הפוך לאינפלציה – ירידה כללית ומתמשכת במחירים. כוח הקנייה של הכסף עולה, אך דפלציה ממושכת מעידה על האטה כלכלית.
דוגמה: במהלך השנה מחירי הדיור ירדו ב-3%, מחירי הרכבים ירדו ב-2% ומחירי המזון ירדו ב-1%. זוהי דפלציה שמאפשרת לקנות יותר עם אותו סכום כסף.
הצמדה למדד היא בעצם התאמת סכום ההלוואה לשינויים במדד המחירים לצרכן. בהלוואה צמודת מדד, הקרן מתעדכנת מדי חודש בהתאם לשינויים במדד (כאשר המדד עולה – הקרן גדלה, וכאשר המדד יורד – הקרן קטנה).
דוגמה: יעל לקחה הלוואה של 100,000 שקל צמודת מדד. אם המדד עלה ב-2% השנה, הקרן שלה גדלה ל-102,000 שקל, והתשלומים שלה יעלו בהתאמה.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד כלכלי המודד את השינויים במחירי סל מוצרים ושירותים מייצג של משפחה ממוצעת בישראל, הוא בעצם משקף את רמת האינפלציה (שיעור עליית המחירים) במשק. המדד מתפרסם ב-15 לכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשמש לעדכון הלוואות וחוזים צמודי מדד.
דוגמה: המדד בינואר עמד על 100, ובפברואר עמד על 100.3. משמעות הדבר שהמחירים עלו ב-0.3% בחודש האחרון, מה שמשפיע על הלוואות צמודות מדד.
מרווח ריבית הוא ההפרש בין הריבית שהבנק גובה על הלוואות לבין הריבית שהוא משלם על פיקדונות. זהו רווח הבנק מהתיווך הפיננסי.
דוגמה: בנק משלם 2% על פיקדונות וגובה 6% על הלוואות אישיות. מרווח הריבית שלו הוא 4%, שהוא הרווח הבסיסי שלו מכל שקל שהוא מתווך.
ריבית היא סכום כסף נוסף שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש בכספו לתקופה מוגדרת – זהו למעשה מחיר השימוש בכסף. הריבית מחושבת כאחוז מקרן ההלוואה ויכולה להיות קבועה או משתנה.
דוגמה: אליהו לקח הלוואה של 50,000 שקל בריבית שנתית של 4%. הוא ישלם 2,000 שקל ריבית בשנה (50,000 × 4% = 2,000) בנוסף להחזר הקרן.
ריבית בנק ישראל היא הריבית הבסיסית שקובע הבנק המרכזי במסגרת המדיניות המוניטרית. זוהי הריבית שבה בנק ישראל מלווה כסף לבנקים המסחריים, והיא משפיעה על כל הריביות במשק, כולל ריבית הפריים, והחזרי הלוואות ומשכנתאות.
דוגמה: כאשר בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.25% ל-4.75%, כל הבנקים העלו בהתאמה את ריביות ההלוואות והמשכנתאות שלהם, מה שהגדיל את התשלומים החודשיים של הלווים.
ריבית דריבית היא מצב שבו הריבית שנצברה מצטרפת לקרן ההלוואה או ההפקדה וצוברת עליה ריבית נוספת – זוהי "ריבית על הריבית". התהליך מתבצע באופן יומי, כאשר בכל יום הריבית מתווספת לקרן ובעצם מגדילה את הסכום שעליו תחושב הריבית ביום הבא.
דוגמה: שירה השקיעה 10,000 ₪ בריבית דריבית של 5% שנתית. בשנה הראשונה היא מרוויחה 500 ₪ ריבית, כך שהקרן הופכת ל-10,500 ₪. בשנה השנייה הריבית מחושבת על 10,500 ₪ (525 ₪ ריבית), ולא רק על הקרן המקורית.
ריבית נומינלית היא שיעור הריבית הנקוב בהסכם ההלוואה, לפני חישוב השפעות נוספות כגון עמלות או הצמדה. זוהי הריבית הבסיסית המצוינת בחוזה.
דוגמה: בחוזה הלוואה רשום "ריבית נומינלית 5% שנתית". זוהי הריבית הבסיסית, אך הריבית האפקטיבית עשויה להיות גבוהה יותר בשל עמלות וחישוב חודשי.
ריבית פריים היא ריבית יסוד במשק המוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת מרווח קבוע של 1.5%. מסלולי הלוואה רבים מוצמדים לפריים (למשל "פריים + 1%").
דוגמה: אם ריבית בנק ישראל היא 3%, אז ריבית הפריים היא 4.5%. לקוח עם הלוואה במסלול "פריים + 0.5%" ישלם ריבית של 5% (4.5% + 0.5%).
ריבית קבועה נותרת ללא שינוי לאורך כל תקופת ההלוואה, ללא תלות בשינויים כלכליים חיצוניים. היתרון הוא יציבות וביטחון, החיסרון הוא אי-יכולת ליהנות מירידת ריביות בשוק.
דוגמה: דנה לקחה משכנתא בריבית קבועה של 4% ל-20 שנה. גם אם הריבית בשוק תרד ל-2%, היא תמשיך לשלם 4% עד סיום ההלוואה (אלא אם תמחזר).
אובליגו הוא סך ההתחייבויות הפיננסיות שיש ללקוח כלפי הבנק, כולל הלוואות, מסגרות אשראי וערבויות. הבנק משתמש בנתון זה להערכת הסיכון.
דוגמה: ללקוח יש משכנתא של 800,000 שקל, הלוואת רכב של 100,000 שקל ומסגרת אשראי של 50,000 שקל. האובליגו שלו הוא 950,000 שקל.
בטחונות הם נכסים שהלווה ממשכן כערובה להחזר ההלוואה, בטוחה יכולה להיות נכס, רכב, קופת חיסכון וכו'. אם הלווה אינו מחזיר את החוב, למלווה יש זכות לממש את הבטחוה.
דוגמה: רועי לקח הלוואה של 150,000 שקל לקניית רכב. הרכב משמש כבטחוה – אם הוא לא ישלם, הבנק יכול לעקל ולמכור את הרכב כדי לקבל את כספו חזרה.
דירוג אשראי הוא ציון המעריך את רמת הסיכון במתן אשראי לאדם, בהתבסס על היסטוריית האשראי שלו. ציון גבוה מעיד על אמינות וזוכה לתנאים טובים יותר. ציון זה משקף לגופי המימון את רמת הסיכון במתן הלוואה לאדם פרטי או עסק.
דוגמה: לקוח עם דירוג אשראי של 800 (גבוה) יקבל הלוואה בריבית של 4%, בעוד לקוח עם דירוג של 500 (נמוך) יקבל את אותה הלוואה בריבית של 8%.
ערבויות הן התחייבויות של צד שלישי לפרוע את ההלוואה במקרה שהלווה המקורי אינו עומד בתשלומים. הערב נושא באחריות משפטית לכיסוי החוב.
דוגמה: סטודנט רוצה הלוואה ללימודים אך אין לו הכנסה קבועה. הוריו חותמים כערבים – אם הוא לא ישלם, הבנק יגבה את הכסף מההורים.
חדלות פירעון היא מצב משפטי שבו אדם או עסק אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם כאשר המשאבים הכספיים שבידיהם אינם מספיקים לכיסוי כל החובות. המצב מתייחס לחייב שלא יכול לשלם (ולא שלא רוצה לשלם) ודורש התערבות בית משפט לחלוקת הנכסים הנותרים בין הנושים.
דוגמה: רמי עומד מול חובות של 500,000 ₪ לכמה נושים, אך הנכסים שלו שווים רק 200,000 ₪ ואין לו הכנסה קבועה. בית המשפט יכריז עליו כחדל פירעון ויחלק את הנכסים בין הנושים לפי סדר עדיפויות, תוך הטלת הגבלות כמו איסור יציאה מהארץ ועיקול חשבונות.
חוק נתוני אשראי מסדיר את איסוף ושיתוף המידע הפיננסי על צרכני האשראי. החוק הקים מערך נתוני אשראי המנוהל על ידי בנק ישראל.
דוגמה: כאשר לקוח מבקש הלוואה, הבנק בודק במערכת נתוני האשראי את ההיסטוריה שלו – האם שילם בזמן, היו לו צ'קים חוזרים או פיגורים.
יום עסקים מתייחס לימי הפעילות הרשמיים של המערכת הבנקאית (ראשון-חמישי, למעט חגים), שבהם מתבצעים חיובים וזיכויים.
דוגמה: העברה בנקאית ביום שישי בערב תיקלט במערכת רק ביום ראשון, שכן שישי ושבת אינם ימי עסקים מלאים.
נגיד בנק ישראל הוא האדם העומד בראש הבנק המרכזי, הממונה על קביעת הריבית, פיקוח על יציבות המחירים וייעוץ כלכלי לממשלה.
דוגמה: כאשר האינפלציה עולה מעל המטרה, הנגיד מוביל את הוועדה המוניטרית בהחלטה להעלות את הריבית כדי לבלום את עליית המחירים.
סליקה היא תהליך יישוב עסקאות פיננסיות – העברת כספים בין חשבונות בנק בעקבות עסקאות ותשלומים. הסליקה מתרחשת "מאחורי הקלעים".
דוגמה: כאשר אתם משלמים בכרטיס אשראי בחנות, מערכת הסליקה מעבירה את הכסף מהבנק שלכם לבנק של החנות תוך מספר ימי עסקים.
צ'ק למוטב בלבד הוא צ'ק שרק המוטב ששמו נקוב בו רשאי להפקידו, ואי אפשר להעבירו לאדם אחר. זה מגביר את רמת הבטיחות.
דוגמה: חברה משלמת משכורת לעובד בצ'ק "למוטב בלבד". גם אם הצ'ק יאבד או ייגנב, רק העובד יוכל להפקיד אותו בחשבונו.
דיבידנד הוא תשלום המחולק על ידי חברה לבעלי המניות שלה מתוך רווחי החברה. זוהי אחת הדרכים שבהן משקיעים מרוויחים ממניות.
דוגמה: משקיע מחזיק 1,000 מניות בחברה שהחליטה לחלק דיבידנד של 2 שקל למניה. הוא יקבל 2,000 שקל דיבידנד לחשבונו.
הון עצמי הוא שווי הנכסים לאחר ניכוי ההתחייבויות. בהקשר של רכישת דירה, זהו הסכום שהקונה מביא מכיסו.
דוגמה: זוג קונה דירה של 1,500,000 שקל עם הון עצמי של 375,000 שקל (25%). הם יקחו משכנתא של 1,125,000 שקל לכיסוי יתרת המחיר.
פיקדון הוא כסף המופקד בבנק לתקופה מוגדרת בתמורה לריבית. זהו אפיק חיסכון בטוח עם תשואה קבועה מראש.
דוגמה: מרים הפקידה 50,000 שקל לפיקדון של 12 חודשים בריבית של 3.5% שנתית. בתום השנה היא תקבל 51,750 שקל (50,000 + 1,750 ריבית).
קופת גמל היא תוכנית חיסכון לטווח בינוני או ארוך שמטרתה להבטיח ביטחון כלכלי לימי הפרישה או למטרות אחרות. ההפקדות החודשיות לקופת גמל זוכות להטבות מס (זיכוי ממס הכנסה בתנאים מסוימים), והכספים מושקעים ומנוהלים על ידי חברת ביטוח או בנק. פדיון הכספים מותר בדרך כלל החל מגיל 60 ולאחר 8 שנים לפחות מתחילת ההפקדות, אך קיימות נסיבות מיוחדות לפדיון מוקדם.
דוגמה: דנה מפקידה 800 ₪ בחודש בקופת גמל ומקבלת זיכוי ממס הכנסה על חלק מההפקדה. לאחר 8 שנים ובגיל 60 היא תוכל לפדות את הכספים עם ההטבות המלאות, או מוקדם יותר במקרה של מחלה קשה או לקיחת משכנתא ראשונה.
התשואה מהווה שיעור רווח (או הפסד במקרים מסוימים) הנמדדים כאחוזים ביחס לסכום ההשקעה המקורי. התשואה מאפשרת להשוות בין כדאיות השקעות שונות.
דוגמה: דוד השקיע 20,000 שקל במניות וקיבל בחזרה 22,000 שקל אחרי שנה. התשואה שלו היא 10% (2,000 ÷ 20,000 × 100).
ליצירת קשר וקבלת הלוואה מלאו את הטופס:
דובר פוליטי ועיתונאי בעיתונים הגדולים בישראל עם ניסיון בתחום הפיננסים והאשראי
אתר ׳הלוואות נטו׳ הוקם במטרה לייצר סטנדרט חדש בעולם ההלוואות בישראל ולהנגיש כמה שיותר מידע חשוב לציבור לפני קבלת החלטה לקבלת הלוואה, האתר מונה עשרות מומחים בתחום האשראי אשר דואגים לעדכן את התוכן מעת לעת
כל הזכויות שמורות להלוואות נטו